על פי המוצע אצל שקדי: בשלב הראשון זוהו הנתונים הרלוונטיים וחולקו לתמות ראשוניות, מתוך שאיפה להבין את המשמעות הכללית של הנתונים.  כדי לחזק את המהימנות,  הניתוח נערך על ידי המחבר השני,  בעוד המחבר הראשון פעל כמבקר.  הקטגוריות שזוהו כללו: השפעת סוג המנהיגות הבית ספרית;  מניעים בבחירת מקצוע ההוראה;  הדימוי העצמי של המורה ;  השפעת רפורמת "אופק חדש";  אחוז המשרה של המורים ; ממצאי המחקר העלו תמות מרכזיות המעצבות את המוטיבציה של המורים במערכת החינוך הערבית,  שאותן חילקנו לגורמים פנימיים ולגורמים חיצוניים לבית הספר: (א) גורמים חיצוניים: הפוליטיקה המקומית והשלכותיה על בית הספר,  השלכות גורמים תרבותיים על המוטיבציה של המורים לעבודה,  ערכים תרבותיים ומעורבות ההורים ; ב) גורמים פנים־בית ספריים: התרבות הבית ספרית, השונות הקיימת בין התלמידים והתמודדות בית הספר עם אתגרי החינוך במאה ה־21.  לבסוף נציג את השלכות רפורמת "אופק חדש" על המוטיבציה של המורים לעבודה .