لخّصلي

הוא נמצא בשימוש נרחב, כמו ביטוח מחברות המתמחות בו לכל החיים, חוזה ביטוח זה נחשב לתהליך מגירה, כי אם הסיכון לא יתממש, המבטח לא ישלם דבר והוא זה שיזכה, אם חוזה הביטוח הוא בתיאור זה, עלינו לחזור לצורת הערבות בהוראות הפסיקה האסלאמית כדי לפסוק על חוקיות חוזה זה או הפרתו של כללי הערבות האסלאמית. אלא אם כן ניכס נכס זה שלא כדין, או קלקל את הנאתו ממנו בשריפתו, טביעה או גורמי הרס אחרים, או זאת במרמה או בגידה, או שהוא מבטיח את ביצוע הכסף הזה, וכל זה לא מושג בחוזה הביטוח בפרמיה (ביטוח מסחרי), כפי שנקבע בחוזה הביטוח. שהחברה ערבה לבעל הכסף את מה שאבד או נהרס, או כאשר מתרחש מוות בתאונה, ובכלל זה כספים בנוסח הכלול ב. חוזה ביטוח טומן בחובו הונאה, כי הוא אינו מתיר לצרוך את עושרם של אנשים שלא בצדק: "הו האמנתם, הוא מתיר חוזים שאין בהם הטעיה או פגיעה באף אחד מהצדדים ובחוזה הביטוח קיימת הטעיה ופגיעה מסוימת באחד הצדדים, כי כל מה שחברת הביטוח עושה הוא גובה פרמיות). ואז היא משלמת מרווחיה הסופר-שפעים את מה שחוזה הביטוח מחייב אותה לשלם עבור הפיצויים כספי המבוטח, ולכן לחובתה לפצות את ההפסד אין כל בסיס חוקי, וכל הכלול בחוזה ביטוח הוא אחד מהתנאים וההתחייבויות שהוא פגום, והכוונה כאן בעמימות זה סיכון, מה שיש בחוזה הביטוח, וזה למעשה חוזה למכירת כסף תמורת כסף, בחוזה זה הוא עסק ריבית, שאותה פירשו החוקרים כהגדלת כסף ללא פיצוי תמורת כסף תמורת כסף. ריבית במערכת הביטוח היא אחד מצרכיה ריבית נלקחת בחשבון בחישוב הפרמיות, שכן חוזה הביטוח מורכב מפרמיות בתוספת ריבית הריבית שלהם , ברוב מקרי הביטוח (הסיכון מתממש או לא) צד אחד משלם מעט ולוקח הרבה, או שהוא משלם ולא לוקח, כי כמו שאמרנו זה כסף בתמורה עבור כסף, ולכן הוא כלול בריבית האשראי והאשראי. חוזה הביטוח מוביל לכך שהמבוטחים יהיו פזיזים עם הכסף ואדישים כלפיו, שהוא הסתמכות על חברת הביטוח במקום לסמוך על ה' שתנהל את ענייני הפרנסה והפרנסה לאדם ולצאצאיו. זה כולל השחתת לבבות, וההתעלמות מלבקש ממנו ופנייה אליו בשעת מצוקה כל זה חושף את אמונתו של אדם לסכנה גדולה, וזו גם הסיבה שהמלומדים שהתירו כמה סוגי ביטוח לא התירו ביטוח חיים, מהיכן הרוויח אותו ועל מה שהוציא אותו הוא, היכן הרוויח אותו ועל מה הוציא אותו. מסופר על ידי אל-תרמידי,

לגבי ביטוח פרמיה, הוא נמצא בשימוש נרחב, כמו ביטוח מחברות המתמחות בו לכל החיים, רכב, מבנים, בריאות וכדומה. חוזה ביטוח זה נחשב לתהליך מגירה, כי ערך הפרמיה אינו משהו ממומש, כי אם הסיכון לא יתממש, המבטח לא ישלם דבר והוא זה שיזכה, ואם הסיכון שבגינו נכרת החוזה. יתממש, ישלם המבטח למבוטח סכום שאינו פרופורציונלי לפרמיה ששולמה.
אם חוזה הביטוח הוא בתיאור זה, עלינו לחזור לצורת הערבות בהוראות הפסיקה האסלאמית כדי לפסוק על חוקיות חוזה זה או הפרתו של כללי הערבות האסלאמית.
כידוע בדיני השריעה אין חובה להבטיח רכושו של זולתו בעין ובשוויו, אלא אם כן ניכס נכס זה שלא כדין, או איבדו לבעליו, או קלקל את הנאתו ממנו בשריפתו, הריסה, טביעה או גורמי הרס אחרים, או זאת במרמה או בגידה, או שהוא מבטיח את ביצוע הכסף הזה, וכל זה לא מושג בחוזה הביטוח בפרמיה (ביטוח מסחרי), כפי שנקבע בחוזה הביטוח. שהחברה ערבה לבעל הכסף את מה שאבד או נהרס, או כאשר מתרחש מוות בתאונה, כשם שהמבטח אינו נחשב ערב במובן של ערבות משפטית, ובכלל זה כספים בנוסח הכלול ב. חוזה ביטוח טומן בחובו הונאה, חוסר הוגנות והונאה.
החוק השרעי אינו מאשר להרוויח כסף באף אחת מהשיטות הללו ודומות לה, כי הוא אינו מתיר לצרוך את עושרם של אנשים שלא בצדק: "הו האמנתם, אל תצרו את עושרכם ביניכם שלא בצדק". (29 אדרבה, הוא מתיר חוזים שאין בהם הטעיה או פגיעה באף אחד מהצדדים ובחוזה הביטוח קיימת הטעיה ופגיעה מסוימת באחד הצדדים, כי כל מה שחברת הביטוח עושה הוא גובה פרמיות). מהצדדים המתקשרים שלה, והיא רוכשת מהפרמיות הללו הון גדול, אותו היא משקיעה בהלוואות ריבית ובדברים אחרים, ואז היא משלמת מרווחיה הסופר-שפעים את מה שחוזה הביטוח מחייב אותה לשלם עבור הפיצויים כספי המבוטח, אף שלחברה אין כל מעורבות בגורמים להפסדים אלה, לא במישרין ולא בגרימתם, ולכן לחובתה לפצות את ההפסד אין כל בסיס חוקי, כשם לפרמיות שהיא גובה מבעלי הכספים לפי חוק. לחוזה אין בסיס חוקי, וכל הכלול בחוזה ביטוח הוא אחד מהתנאים וההתחייבויות שהוא פגום, ובכל פעם שהחוזה כולל תנאי פגום, הוא פגום, והכוונה כאן בעמימות זה סיכון, וזהו. מה שיש בחוזה הביטוח, וזה למעשה חוזה למכירת כסף תמורת כסף, ויש בו אי בהירות גסה, ואי בהירות גסה משפיעה על חוזי פיצוי כספי בהסכמת משפטנים למרות כל זאת, בחוזה זה הוא עסק ריבית, שאותה פירשו החוקרים כהגדלת כסף ללא פיצוי תמורת כסף תמורת כסף. ריבית במערכת הביטוח היא אחד מצרכיה ריבית נלקחת בחשבון בחישוב הפרמיות, שכן חוזה הביטוח מורכב מפרמיות בתוספת ריבית הריבית שלהם , וזו הריבית.
ברוב מקרי הביטוח (הסיכון מתממש או לא) צד אחד משלם מעט ולוקח הרבה, או שהוא משלם ולא לוקח, וזה כמו ריבית, כי כמו שאמרנו זה כסף בתמורה עבור כסף, ולכן הוא כלול בריבית האשראי והאשראי.
במקרה של איחור בתשלום פרמיה, המבוטח מחויב לשלם את הריבית בגין האיחור מדובר בריבית באשראי, ואסור על פי הסכמת חוקרים.
חוזה הביטוח מוביל לכך שהמבוטחים יהיו פזיזים עם הכסף ואדישים כלפיו, שכן הם יודעים שחברות הביטוח ישלמו להם כשתתרחש תאונה, והדבר מביא להרס כסף וחיים, ובכך גורם לכאוס ואדישות. להתגבר.
מטעמים אלה, החלטות האקדמיות לפסיקה הסכימו פה אחד לאסור ביטוח בצורות שהוזכרו לעיל, למעט ביטוח שיתופי, בהיותם חוזים, ללא קשר לדבר המבוטח. שימו לב שלביטוח חיים יש מאפיין רע אחד יותר מדברים אחרים, שהוא הסתמכות על חברת הביטוח במקום לסמוך על ה' שתנהל את ענייני הפרנסה והפרנסה לאדם ולצאצאיו... זה כולל השחתת לבבות, חוסר תשומת לב. אלוהים, וההתעלמות מלבקש ממנו ופנייה אליו בשעת מצוקה כל זה חושף את אמונתו של אדם לסכנה גדולה, וזו גם הסיבה שהמלומדים שהתירו כמה סוגי ביטוח לא התירו ביטוח חיים, כפי שהזכרנו. המוסלמי אחראי לפני אלוהים הכל יכול על עושרו, מהיכן הרוויח אותו ועל מה שהוציא אותו הוא, יהי רצון ושלום, אמר: (רגל של משרת לא תנוע ביום התקומה עד שהוא. נשאל על ארבעה דברים... ביניהם, ועל עושרו, היכן הרוויח אותו ועל מה הוציא אותו...) מסופר על ידי אל-תרמידי, ולכן חובה על המוסלמים לדבוק בו השריעה האסלאמית והימנעות מעסקאות אסורות.
לגבי עבודה בחברות ביטוח, פסיקתה תלויה בסוג הביטוח מבחינת ההיתר והאיסור, מותר לעבוד בו, ומה שאסור, אסור לעבוד בו.
רק אלוהים יודע.