המקרה של ארגון עובדי אמזון ממחיש את הקונפליקט המעמדי בין המעמד השליט (בעלי ההון וההנהלה של אמזון) לבין המעמד הנשלט (עובדי מחסני אמזון).  התיאוריה של מרקס מתארת את החברה הקפיטליסטית כמבוססת על ניצול מעמד הפועלים על ידי הבורגנות,  המרוויחה מעבודתם של עובדים.  ניתן לנתח את המקרה של אמזון וארגוני העובדים שלה דרך הפריזמה של התיאוריה המרקסיסטית:  מטריאליזם דיאלקטי היסטורי על פי מרקס ההיסטוריה היא תהליך דיאלקטי של מאבק בין קבוצות חברתיות על אמצעי הייצור החומריים.  אך כולם חולקים את זהות הפרולטריון המנוצל.  האינטרסים הסותרים של הקבוצות הללו הם שהניעו את המאבק.  במרכז ביקורתו של מרקס על הקפיטליזם עומדת הטענה שהשיטה מבוססת על ניצול מעמד הפועלים (הפרולטריון) על ידי בעלי ההון ואמצעי הייצור (הבורגנות).  ניצול זה מתבטא בתלונות עובדים על תנאי עבודה קשים ומעדיפים את הרווחים והתפוקה של החברה על פני הבריאות והבטיחות של עובדיה.  והעובדים מוכרים להם את כוח העבודה שלהם רק בתמורה לשכר.  אמזון ממחישה את המבנה הזה,  במקרה של אמזון מדובר במחסנים,  יחסי ייצור בין בעלי האמצעים לעובדים הם יחסי ניצול.  ואת הערך העיקרי מנוכס על ידי בעלי הון.  ולפי כוח ייצור הוא העובד עצמו באמצעות עבודתו של העובד מופעלים אמצעי הייצור ונוצר ערך.  ההפרש בין הערך שנוצר לשכר המשולם מהווה את הרווח של הקפיטליסט.  התלונות של עובדי אמזון על תנאי העבודה והשכר נובעות מניצול זה.  ולגבי ניכוס ערך עודף זהו ניצול הפרולטריון על ידי הקפיטליזם מושג על ידי ניכוס הערך העודף שנוצר על ידי עבודת הפרולטריון לידי הבורגנות.  חלקו את הערך העודף שנוצר על ידי העובדים והמירו לרווחים לבעלי המניות והנהלת החברה.  פיטרה עובדים שהתארגנו ודחתה את דרישותיהם.  ישנן כמה דוגמאות הממחישות את הניכור הזה: כריסטיאן סמולס,  שהוביל את ארגון העובדים,  נאלץ לוותר על שאיפתו ולפרנס את ילדיו,  זה ביטא את הניכור של סמולס לעצמו.   לא היה יכול לממש את עצמו והשיג את חלומותיו האישיים ונאלץ לפרנס את משפחתו בעבודות שאינן עולות בקנה אחד עם שאיפותיו.  זה הוכיח את הניכור שלו לאחרים, אי-הודעה על נשאי קורונה" ותלונות על תהליכי עבודה והתרחקות סביבתית,  וזה משקף את על ניכור מתהליך העבודה וסביבתה,  העובדים חשים לא מכירים את סביבת העבודה שלהם וסביבת העבודה לא מטפלת בהם  כדי להגן ביעילות על בריאותם ובטיחותם.