א.פלורליזם אמפירי- מושג זה בא לתאר מצב המתקיים כאשר ישנם הבדלים ניכרים ויציבים בתרבות,  במוסדות ובזהות בין הקבוצות האתניות,  והמיעוט והרוב אינם נטמעים זה בזה.  מצב זה נשמר כאשר במיעוט יש שימור תרבותי וזאת דרך הפרדה מוחלטת בחינוך,   
  וכאשר כל בחירה נחשבת לגיטימית ואיננה גובה מחיר משמעותי.  חברה פלורליסטית תיחשב נורמטיבית כאשר היא מאפשרת לפרט לשמור על קיומו הנפרד ללא איום של תיוג תרבותי או טמיעה ללא גביית תשלום גבוה בגין השוני וללא הרחקה מהזהות הקולקטיבית ומהאפשרות לתרום לחברה. במדינת ישראל יש פלורליזם אמפירי בין יהודים לערבים ולא פלורליזם נורמטיבי.  פועלים "ביעילות" להעברתם לדור הבא.  זכותו של הערבי להיטמע בחברה היהודית הינה משמעותה,  ויתור על זהותו וזה אינו מקובל לא על אלה ולא על אלה.  בתעסוקה,  אי שוויון חברתי וכלכלי – ריבוד לאומי.  בין היתר).  חברוּת ונישואין). הפרדה בחוק-  ניתן למצוא כאן הפרדה בין מיעוט ערבי לרוב יהודי בחוקים ופקודות בישראל.  יהודים,  מוסלמים,  חלקם במשולש,  ומעטם בנגב הצפוני.  כ-10 אחוזים מתגוררים בערים מעורבות.   ההפרדה ביישובים ובשכונות המגורים היא כמעט מוחלטת.  ועשרת האחוזים הנותרים מתגוררים בשכונות נפרדות בערים המעורבות.  מדיניות האכלוס הרשמית חותרת להפרדה גמורה,  הבדלי השפה והתרבות מחייבים,  כמובן,  הבידוד בגני הילדים,  בבתי הספר היסודיים,  בבתי הספר התיכוניים ובמכללות להוראה הוא כמעט מוחלט.  רק באוניברסיטאות מתקיים מפגש,  משום שאין אוניברסיטה או מכללה ערבית במדינת ישראל.  אשר לצבא,  וחוץ ממעט בדואים,  הערבים מורחקים גם מכוחות הביטחון האחרים: משירות הביטחון הכללי,  מהמוסד,  ובמידה רבה גם מן המשמר האזרחי.  ערביות ומעורבות.  כיוון שגם במפלגה המעורבות היחידה (חד"ש) יש הנהגה ערבית,  מתקיים מצב בו רק מיעוט ערבי נמצא במפלגות יהודיות או מצביע עבורן. הפרדה באיגודים וולונטריים- הפרדה ניכרת קיימת גם באיגודים וולונטריים כמו אגודות למאבק למען עניינים ערביים או לקידומם. הפרדה במסגרות אינטימיות-  ההפרדה הגדולה במסגרות הרחבות שציינתי מעלה,  יחסי שכנוּת בין יהודים לערבים הם מעטים ביותר,