אני מתאר לעצמי שמה שאומר היום לא יהיה חדש להרבה מהשומעים .  חשיבותו של הנושא של הוראת העברית כשפה נוספת היא בעובדה הגלויה שאינו יורד מסדר היום .  שכן למרבה השמחה עדיין יש מי שיש להם עניין בלימוד העברית כלשון שנייה שלהם .  ולמרבה השמחה רבים הם הנותנים מחילם להוראת העברית במסגרות שונות .  כיום היא נמצאת במוקד העשייה של מאות אולפנים ברחבי הארץ - באולפנים לעולים ובאולפנים לסטודנטים באוניברסיטאות ,  ובהם באים לידי ביטוי חיפושי הדרך להקניית העברית לא רק ליחידים מצטיינים אלא לקהלים נרחבים של תלמידי בתי ספר יסודיים ותלמידי בתי ספר תיכוניים ושל סטודנטים ואפילו מבוגרים בקהילות יהודיות לא מעטות .  מיותר לומר שאינני מדבר כאן על הוראת עברית המקרא הנעשית בעיקר בקולג ' ים ובאוניברסיטאות בחוייל ,  ומגלים בה עניין לרוב רק מוסדות לא יהודיים ,  לרבות מוסדות להכשרת כְּמָרִים .  אני מדבר על עיקר המאמץ המתמקד בהוראת העברית החיה ,  ויש לא מעט מוסדות שדעתם ומאמציהם נתונים בעיקר להוראת הדיבור העברי .  ויש אפילו מי שחשוב להם עיסוק בלשון המהלכת בחוצות - בשווקיס מהתקן ולאו דווקא בעברית התקנית .  בפי חיילים ובני נוער ובפי דוברים של כל ימות השנה - על כל סטיותיה עם זאת יש מוסדות ומורים שמאמציהם נתונים להקניית העברית התקנית .  והדוגמות למהלך ההרסני מורי העברית ,  ולאו דווקא בקהל חוקריה .  ויודע אני שיש נציגות לא מבוטלת למהלך הזה בקהל עם זאת גם הקיצוניים שבטהרנים יודו שכל הסטיות מהתקן בדקדוק ,  גם האוזן הרגישה לסטיות כאלה הסכִּינה עם המצב הזה .  ויש מי שרואה בהן ביטוי להמלצת חכמים " פּוּק חַזָה מַאי עַמָּא דְבַר " .  מכאן ואילך מתבקש עיון בנושא העקרונות והשיטות בהוראת העברית כשפה שנייה .