لخّصلي

אני מתאר לעצמי שמה שאומר היום לא יהיה חדש להרבה מהשומעים . חשיבותו של הנושא של הוראת העברית כשפה נוספת היא בעובדה הגלויה שאינו יורד מסדר היום . שכן למרבה השמחה עדיין יש מי שיש להם עניין בלימוד העברית כלשון שנייה שלהם . ולמרבה השמחה רבים הם הנותנים מחילם להוראת העברית במסגרות שונות . כיום היא נמצאת במוקד העשייה של מאות אולפנים ברחבי הארץ - באולפנים לעולים ובאולפנים לסטודנטים באוניברסיטאות , ובהם באים לידי ביטוי חיפושי הדרך להקניית העברית לא רק ליחידים מצטיינים אלא לקהלים נרחבים של תלמידי בתי ספר יסודיים ותלמידי בתי ספר תיכוניים ושל סטודנטים ואפילו מבוגרים בקהילות יהודיות לא מעטות . מיותר לומר שאינני מדבר כאן על הוראת עברית המקרא הנעשית בעיקר בקולג ' ים ובאוניברסיטאות בחוייל , ומגלים בה עניין לרוב רק מוסדות לא יהודיים , לרבות מוסדות להכשרת כְּמָרִים . אני מדבר על עיקר המאמץ המתמקד בהוראת העברית החיה , ויש לא מעט מוסדות שדעתם ומאמציהם נתונים בעיקר להוראת הדיבור העברי . ויש אפילו מי שחשוב להם עיסוק בלשון המהלכת בחוצות - בשווקיס מהתקן ולאו דווקא בעברית התקנית . בפי חיילים ובני נוער ובפי דוברים של כל ימות השנה - על כל סטיותיה עם זאת יש מוסדות ומורים שמאמציהם נתונים להקניית העברית התקנית . והדוגמות למהלך ההרסני מורי העברית , ולאו דווקא בקהל חוקריה . ויודע אני שיש נציגות לא מבוטלת למהלך הזה בקהל עם זאת גם הקיצוניים שבטהרנים יודו שכל הסטיות מהתקן בדקדוק , גם האוזן הרגישה לסטיות כאלה הסכִּינה עם המצב הזה . ויש מי שרואה בהן ביטוי להמלצת חכמים " פּוּק חַזָה מַאי עַמָּא דְבַר " . מכאן ואילך מתבקש עיון בנושא העקרונות והשיטות בהוראת העברית כשפה שנייה .

אני מתאר לעצמי שמה שאומר היום לא יהיה חדש להרבה מהשומעים . הדברים שאדבר עליהם ממוקדים בעיקרם בַּכוונה להציע אותם במסגרת אחת ובדגשים שאתן להיגדים שאומַר . חשיבותו של הנושא של הוראת העברית כשפה נוספת היא בעובדה הגלויה שאינו יורד מסדר היום . שכן למרבה השמחה עדיין יש מי שיש להם עניין בלימוד העברית כלשון שנייה שלהם . כל אחד וכל קבוצה וטעמם עמם . ולמרבה השמחה רבים הם הנותנים מחילם להוראת העברית במסגרות שונות . הוראת לשוננו כשפה נוספת מעסיקה מורים ואנשי חינוך בארץ כבר מעל מאה ושלושים שנה . כיום היא נמצאת במוקד העשייה של מאות אולפנים ברחבי הארץ - באולפנים לעולים ובאולפנים לסטודנטים באוניברסיטאות , והיא מעסיקה מורים בבתי הספר ובאוניברסיטאות בחוץ לארץ . מאות ספרי לימוד נכתבו כאן ושם , ובהם באים לידי ביטוי חיפושי הדרך להקניית העברית לא רק ליחידים מצטיינים אלא לקהלים נרחבים של תלמידי בתי ספר יסודיים ותלמידי בתי ספר תיכוניים ושל סטודנטים ואפילו מבוגרים בקהילות יהודיות לא מעטות . מיותר לומר שאינני מדבר כאן על הוראת עברית המקרא הנעשית בעיקר בקולג ' ים ובאוניברסיטאות בחוייל , ומגלים בה עניין לרוב רק מוסדות לא יהודיים , לרבות מוסדות להכשרת כְּמָרִים . אני מדבר על עיקר המאמץ המתמקד בהוראת העברית החיה , ויש לא מעט מוסדות שדעתם ומאמציהם נתונים בעיקר להוראת הדיבור העברי . ויש אפילו מי שחשוב להם עיסוק בלשון המהלכת בחוצות - בשווקיס מהתקן ולאו דווקא בעברית התקנית . וברחובות , בפי חיילים ובני נוער ובפי דוברים של כל ימות השנה - על כל סטיותיה עם זאת יש מוסדות ומורים שמאמציהם נתונים להקניית העברית התקנית . ועל כן הם מקפידים מאוד על הקניית צורות כגון שְׁמרתס , קניתם , אף על פי שהלומד יתקשה לשמוע מישהו מבני הארץ שמשתמש בצורות אלו , שכן הן נדחו מזמן מפני שָׁמרתם , קָניתם . וגם מַפִּיל ומיש נדחו מפני מַפִּיל ומגיש . והדוגמות למהלך ההרסני מורי העברית , ולאו דווקא בקהל חוקריה . הזה מרובות ואינן צריכות פירוט , ויודע אני שיש נציגות לא מבוטלת למהלך הזה בקהל עם זאת גם הקיצוניים שבטהרנים יודו שכל הסטיות מהתקן בדקדוק , כאלה שהוזכרו כאן וסטיות אחרות כמותן שהלשון המדוברת נתעשרה ונתקשטה בהן , אינן פוגעות בתקשורת בין הדוברים . גם האוזן הרגישה לסטיות כאלה הסכִּינה עם המצב הזה . לשון אחר : עדיין יש מי שהסטיות מהדקדוק שנשתפעה ( אם תרצו מלשון שְׁפַע ואם תרצו מלשון שִׁפְעַת ) בהן הלשון המדוברת צורמות את אוזניו , אבל הוא מקבלן בחריקת שיניים וכמעט בהשלמה . ויש מי שרואה בהן ביטוי להמלצת חכמים " פּוּק חַזָה מַאי עַמָּא דְבַר " . אחרי דברי הקדמה אלו , מכאן ואילך מתבקש עיון בנושא העקרונות והשיטות בהוראת העברית כשפה שנייה . אלא שיש עוד דברים המתבקשים לפני הצעת העקרונות והשיטות .