Lakhasly

שנת ה0 של האסלאם הוא 622 (ידע כללי), במדינה הוא משכנע אנשים שהוא קיבל את הבשורה מהה', מהמלאך גבריאל ומתחיל לפתח את האסלאם. הנביא מוחמד לומד מקהילה יהודית הרבה מאוד דברים ושואב ממנה השראה בזמן שהוא מפתח את האסלאם. מוחמד פורץ אל המציאות בשנת 622, מוחמד הופך להיות בדמותו במה שהוא עושה ביום יום שלו: גם המנהיג הדתי, מוחמד הוא גם הדת וגם המדינה. לכן התפיסה היסודית באסלאם היא שהאסלאם הוא גם דת, אין הפרדה בין דת למדינה אלא להפך – המנהיג הוא צריך להיות גם המנהיג הדתי וגם המנהיג הפוליטי ולהוביל את הקהילה שלו גם בתפילה וגם במלחמות ובעניינים עקרוניים ופרקטיים. האסלאם שואף למדינה ערבית, היא מסדירה את החיים היומיומיים של הפרט, איך הוא צריך להתפלל, ולמעשה גם ברמה הפרטית וגם ברמה המדינתית – האסלאם רוצה להסדיר את מלוא המציאות. האסלאם רוצה להגיד למדינה כיצד להתנהל.

האסלאם הוא תופעה מדהימה בקנה מידה היסטורי שאין כמוה בתולדות האדם.

זאת כמובן במובן של המהירות שהנביא מוחמד לקח רעיון וצמח באיזה 'חור מסכן' במדבריות ערב והפך את הרעיון הזה לדת משגשגת שהשיגה שליטה תוך עשרות שנים בודדות בכל המזרח התיכון, כולל חלקים בהודו, כולל חלקים מצפון אירופה וכולל חלקים מאפריקה.

מוחמד עצמו צמח בערב הסעודית, באיזור מכה ומדינה.

שנת ה0 של האסלאם הוא 622 (ידע כללי), בשנה זו, מוחמד מהגר ממכה (Meka) למדינה (Medina).

במדינה הוא משכנע אנשים שהוא קיבל את הבשורה מהה', מהמלאך גבריאל ומתחיל לפתח את האסלאם.

הנביא מוחמד מביא לראשונה (אחרי היהדות, יותר נכון) את האמונה באל אחד.

כמו כן, הנביא מוחמד לומד מקהילה יהודית הרבה מאוד דברים ושואב ממנה השראה בזמן שהוא מפתח את האסלאם.

מוחמד פורץ אל המציאות בשנת 622, נפטר כעשר שנים לאחר מכן אך כבר בחייו הוא מוביל שורה של מלחמות כדי לכבוש חלקים באיזור שהוא חי בו (בעיקר באזור סוריה, ישראל, מצרים) ולמעשה כך, מוחמד הופך להיות בדמותו במה שהוא עושה ביום יום שלו: גם המנהיג הדתי, וגם המנהיג הפוליטי. כלומר, מוחמד הוא גם הדת וגם המדינה.

לכן התפיסה היסודית באסלאם היא שהאסלאם הוא גם דת, וגם מדינה – זהו הגרעין היסודי שלו.

אין הפרדה בין דת למדינה אלא להפך – המנהיג הוא צריך להיות גם המנהיג הדתי וגם המנהיג הפוליטי ולהוביל את הקהילה שלו גם בתפילה וגם במלחמות ובעניינים עקרוניים ופרקטיים.

כלומר, האסלאם שואף למדינה ערבית, מוסלמית, שמתנהלת באופן מוחלט בהתאם לדת המוסלמית.

באסלאם יש יותר מצוות בנצרות, היא מסדירה את החיים היומיומיים של הפרט, איך הוא צריך להתפלל, מה מותר לו לאכול ומה אסור לו ועוד שורה של נושאים., ולמעשה גם ברמה הפרטית וגם ברמה המדינתית – האסלאם רוצה להסדיר את מלוא המציאות.

לכן, בדומה ליהדות, האסלאם רוצה להגיד למדינה כיצד להתנהל.