لخّصلي

אינטראקציות בין בעלי חיים מתייחסות לדרכים השונות שבהן אורגניזמים וסביבתם משפיעים זה על זה. ניתן לסווג את האינטראקציות הללו למספר סוגים: יחסי גומלין מסוג נויטרליזם: שני השותפים אינם נהנים ואינם ניזוקים מנוכחותם ההדדית. יחסי הגומלין בין השועל והעץ הם נייטרלים כלומר, הם אינם משפיעים זה על זה באופן משמעותי. השועל אינו תלוי בעץ לצורך מזון, הפצת זרעים או מים. או שהעץ יפיק תועלת מהפרשות השועל, יחסי גומלין מסוג הדדיות: אינטראקציה חיובית שבה שני המינים מרוויחים. יחסי הגומלין בין צמחים בעלי פרחים למאביקיהם התפתחו כבר בתקופת הקרטיקון, ברוב המקרים מועילים יחסי הגומלין האלה לשני הצדדים: צמחים בעלי פרחים מייצרים צוף – חומר מזין בעל ערכי סוכר גבוהים, כאשר מגיע המאביק אל הפרח בחיפוש אחר צוף או אבקה נדבקים גרגירי אבקה לגופו, מסייע המאביק לרביית הצמח (בין פרחים לבעלי חיים, יחסי גומלין מסוג סימביוזה: מקור המונח סימביוזה הינו במילה היוונית שפירושה "לחיות יחדיו". מושג זה מתאר בדיוק את דרך היחסים של יצורים החיים בסימביוזה בה שני יצורים אשר חיים בשותפות הדדית ושיתוף פעולה. כתוצאה מהסימביוזה החיידקים מרוויחים בית גידול מתאים והגנה והדגים מרוויחים את איבר ההארה שבעזרתו הם מוצאים טרף, יחסי גומלין מסוג פרוטוקואופרציה (הדדיות פקולטטיבית) - יש כאן יחסי הדדיות, אך הם יכולים להמשיך להתקיים גם בלי היחסים הללו. יחסי גומלין קומנסליזם: ביחסים מסוג זה אחד הצדדים מרוויח מהקשר, בלוטי ים הם סרטנים קטנים החיים במים ונצמדים לגבם של לווייתנים או לשריונם של צבי ים. בלי שהם עצמם מושפעים מכך (יחסי גומלין בין יצורים חיים, הם אינם לוקחים מהעצים אף משאב, ולכן העצים אינם ניזוקים. יחסי גומלין מסוג התערבות: יחסים שבהם ניזוק אחד משני השותפים או שניהם. יחסי גומלין מסוג תחרות: תחרות מתרחשת כאשר אורגניזמים מתחרים על אותו משאב שיש בו אספקה מוגבלת, טריטוריה או בני זוג. יחסי גומלין מסוג טריפה: ביחסי גומלין מסוג טריפה יצור ממין אחד ניזון מיצור ממין אחר. ביחסי גומלין מסוג טריפה לא מתייחסים רק לבעלי חיים טורפים כמו האריה אשר טורף את הזברה , אלא גם לבעלי חיים צמחונים, המקיימים יחסי טריפה עם המזון הצמחי שלהם (יחסי גומלין בין יצורים חיים, יחסי גומלין מסוג טפילות: הטפילות היא מערכת הכוללת יחסי גומלין בין שני מינים הראשון הוא הטפיל והשני הוא הפונדקאי, כלומר הטפיל חי על חשבון הפודנקאי. להתנהגות טפילית אין אפיון מסויים כלומר היא יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון שונה של צורות חיים כמו חיידקים, הטפיל יכול ללוות את הפונדקאי במשך כל ימי חייו או להסתפק בפרק חיים מסוים או בעונה ספציפית, הכל בהתאם לצרכיו של הצד המנצל שהוא הטפיל. הצרעה הבוגרת מזריקה את ביציה אל תוך גופם של חרקים ממינים שונים. כשזחלי הצרעה בוקעים הם אוכלים את החרק הפונדקאי מבפנים. הזחלים אינם גורמים למות הפונדקאי עד שהם משלימים את התפתחותם, יחסי גומלין מסוג אלופתיה: אינטראקציה שלילית שבה מין אחד מייצר כימיקלים או חומרים אחרים המעכבים את הצמיחה או ההתפתחות של מין אחר. זה יכול לכלול אללופתיה בצמחים, שם הם משחררים כימיקלים כדי לדכא את הצמיחה של מתחרים, או ייצור אנטיביוטיקה במיקרואורגניזמים כדי לעכב חיידקים אחרים. עקרונות המחקר המחקר נעשה על מנת לפתח אסטרטגיות לשימוש יעיל במים ועמידות לבצורת תוך שימוש בטכנולוגיות מעקב ומדידה חדשנית ברמת רזולוציית זמן גבוהה וגישת תצפית ארוכת טווח וקבועה על עצי השיטה בערבה. זה אפשר לחוקרים לתעד ולחקור לעומק את דינמיקת הצימוח, באמצעות יישום עקרונות אלו, החדשנות באה לידי ביטוי במספר דרכים : ללא קשר לגשמים / שיטפונות. ב. תיעוד של פעילות ושימוש במים לאורך כל השנה, ואין קשר ישיר לאירועי גשם. ו. מכיוון אחר, הגדילה מתרחשת לאחר שירדו 40% מהמשקעים השנתיים,

עקרונות של יחסי גומלין
בטבע, אינטראקציות בין בעלי חיים מתייחסות לדרכים השונות שבהן אורגניזמים וסביבתם משפיעים זה על זה. ניתן לסווג את האינטראקציות הללו למספר סוגים:
יחסי גומלין מסוג נויטרליזם: שני השותפים אינם נהנים ואינם ניזוקים מנוכחותם ההדדית. שועל ועץ. יחסי הגומלין בין השועל והעץ הם נייטרלים כלומר, הם אינם משפיעים זה על זה באופן משמעותי. השועל אינו תלוי בעץ לצורך מזון, מחסה או רבייה. והעץ אינו תלוי בשועל לצורך האבקה, הפצת זרעים או מים. ייתכן שהשועל ימצא מזון מתחת לעץ, או שהעץ יפיק תועלת מהפרשות השועל, אך אלו אינן השפעות משמעותיות.
יחסי גומלין מסוג הדדיות: אינטראקציה חיובית שבה שני המינים מרוויחים. למעשה שני השותפים מפיקים תועלת מהקשר ביניהם. לדוגמה- דבורים המאביקות פרחים. הדבורה מרוויחה מזון והצמח מרוויח האבקה. יחסי הגומלין בין צמחים בעלי פרחים למאביקיהם התפתחו כבר בתקופת הקרטיקון, לפני כ-140 מיליון שנה. ברוב המקרים מועילים יחסי הגומלין האלה לשני הצדדים: צמחים בעלי פרחים מייצרים צוף – חומר מזין בעל ערכי סוכר גבוהים, שהוא חסר ערך ישיר עבור הצמח עצמו, אבל מהווה מקור אנרגיה הכרחי עבור המאביק כדוגמת הדבורה. כאשר מגיע המאביק אל הפרח בחיפוש אחר צוף או אבקה נדבקים גרגירי אבקה לגופו, ואז הוא מעביר אותם לפרח הבא שבו הוא מבקר. כך, שלא במכוון, מסייע המאביק לרביית הצמח (בין פרחים לבעלי חיים, 2021).
יחסי גומלין מסוג סימביוזה: מקור המונח סימביוזה הינו במילה היוונית שפירושה "לחיות יחדיו". מושג זה מתאר בדיוק את דרך היחסים של יצורים החיים בסימביוזה בה שני יצורים אשר חיים בשותפות הדדית ושיתוף פעולה. הסימביוזה מתקיימת במגוון יצורים ומגוון סוגים כמו צמחים, בעלי חיים, חיידקים, ופטריות. דוגמא לסימביוזה הינה הדגים הזרחניים השונים החיים במעמקי האוקיינוס, אשר בהם קיימים איברים מיוחדים שתפקידם לספק נישה לחיידקים זרחניים. כתוצאה מהסימביוזה החיידקים מרוויחים בית גידול מתאים והגנה והדגים מרוויחים את איבר ההארה שבעזרתו הם מוצאים טרף, מושכים נקבות, ומנווטים במצולות החשוכות. (קמינסקי, 2012).
יחסי גומלין מסוג פרוטוקואופרציה (הדדיות פקולטטיבית) - יש כאן יחסי הדדיות, אך הם יכולים להמשיך להתקיים גם בלי היחסים הללו. לדוגמה- טחבים ביער ועצים- שיפור מאזן המים והצללה.
יחסי גומלין קומנסליזם: ביחסים מסוג זה אחד הצדדים מרוויח מהקשר, בעוד הצד האחר אינו מושפע ממנו, לא לטובה ולא לרעה. לדוגמה, בלוטי ים הם סרטנים קטנים החיים במים ונצמדים לגבם של לווייתנים או לשריונם של צבי ים. הלווייתנים וצבי הים מעניקים לבלוטי הים בית גידול נייד, הגנה מפני טורפים והזדמנויות למצוא מזון זמין, בלי שהם עצמם מושפעים מכך (יחסי גומלין בין יצורים חיים, חסר תאריך). דוגמה נוספת- המטפסים גדלים על גזעי העצים ומתרוממים לגובה שבו הם יכולים לקלוט אור רב יותר מאשר היו קולטים מגובה הקרקע. הם אינם לוקחים מהעצים אף משאב, ולכן העצים אינם ניזוקים.
יחסי גומלין מסוג התערבות: יחסים שבהם ניזוק אחד משני השותפים או שניהם. לדוגמה
יחסי גומלין מסוג תחרות: תחרות מתרחשת כאשר אורגניזמים מתחרים על אותו משאב שיש בו אספקה מוגבלת, לדוגמה- מזון, טריטוריה או בני זוג. אינטראקציה זו יכולה להיות תוך-מינית, המתרחשת בתוך מין, או בין-מינית, המתרחשת בין מינים שונים (Benbow & Lang, 2013 ).
יחסי גומלין מסוג טריפה: ביחסי גומלין מסוג טריפה יצור ממין אחד ניזון מיצור ממין אחר. ביחסי גומלין מסוג טריפה לא מתייחסים רק לבעלי חיים טורפים כמו האריה אשר טורף את הזברה , אלא גם לבעלי חיים צמחונים, המקיימים יחסי טריפה עם המזון הצמחי שלהם (יחסי גומלין בין יצורים חיים, חסר תאריך).
יחסי גומלין מסוג טפילות: הטפילות היא מערכת הכוללת יחסי גומלין בין שני מינים הראשון הוא הטפיל והשני הוא הפונדקאי, הטפיל משתמש להשגת משאבים, כלומר הטפיל חי על חשבון הפודנקאי. ברוב המקרים הטפיל פוגע בפונדקאי אך לא הורג אותו. להתנהגות טפילית אין אפיון מסויים כלומר היא יכולה לבוא לידי ביטוי במגוון שונה של צורות חיים כמו חיידקים, פטריות, צמחים ובעלי חיים. כמו כן אין אחידות באופי הקשר הטפילי. כלומר, הטפיל יכול ללוות את הפונדקאי במשך כל ימי חייו או להסתפק בפרק חיים מסוים או בעונה ספציפית, הכל בהתאם לצרכיו של הצד המנצל שהוא הטפיל. דוגמה לטפיל הינו הצרעות הטפיליות. הצרעה הבוגרת מזריקה את ביציה אל תוך גופם של חרקים ממינים שונים. כשזחלי הצרעה בוקעים הם אוכלים את החרק הפונדקאי מבפנים. הזחלים אינם גורמים למות הפונדקאי עד שהם משלימים את התפתחותם, וכך הוא ממשיך לאכול ומזין אותם לאורך כל השלב המוקדם של חייהם (שפיראת 2017).
יחסי גומלין מסוג אלופתיה: אינטראקציה שלילית שבה מין אחד מייצר כימיקלים או חומרים אחרים המעכבים את הצמיחה או ההתפתחות של מין אחר. זה יכול לכלול אללופתיה בצמחים, שם הם משחררים כימיקלים כדי לדכא את הצמיחה של מתחרים, או ייצור אנטיביוטיקה במיקרואורגניזמים כדי לעכב חיידקים אחרים. לדוגמה- אשל הפרקים אשר מפריש מלח לאדמה.

עקרונות המחקר

החדשנות במחקר זה הינה ההתמקדות בדינמיקת הצימוח של עצי השיטה (שיטה סלילנית ושיטת הסוכך) באקלים צחיח קיצוני (20-70 מ"מ בשנה) בערבה תוך התמקדות בזרימת המים בגזע ,גדילת היקף הגזע ועונתיות העלווה בעצים..המחקר נעשה על מנת לפתח אסטרטגיות לשימוש יעיל במים ועמידות לבצורת תוך שימוש בטכנולוגיות מעקב ומדידה חדשנית ברמת רזולוציית זמן גבוהה וגישת תצפית ארוכת טווח וקבועה על עצי השיטה בערבה. זה אפשר לחוקרים לתעד ולחקור לעומק את דינמיקת הצימוח, זרימת המים העונתיות של העצים תחת תנאי חום ויובש קיצוניים לאורך זמן משמעותי
באמצעות יישום עקרונות אלו, ניתן להבין את הקשרים בין מגוון המשתנים ולפענח גורמים שמשפיעים על הגדילה והפעילות בעצי השיטה באזור המחקר.
החדשנות באה לידי ביטוי במספר דרכים :
א. ממצאים מפתיעים שעצי השיטה מציגים צמיחה משמעותית של הגזע דווקא בעונה החמה והיבשה, ללא קשר לגשמים / שיטפונות.
ב. תיעוד של פעילות ושימוש במים לאורך כל השנה, שמצביע על מקור מים נוסף לעצים מלבד שיטפונות וגשמים.
ג. נמצא כי עצי השיטה מציגים צמיחה משמעותית גם בתנאי חום ויובש קיצוניים בניגוד להשערה שהצמיחה תהיה בקורלציה לתקופות בהם יש יותר מים .
ד. נשירת העלים קרה פעמיים בשנה במרץ ובסוף אוקטובר, ואין קשר ישיר לאירועי גשם.
ה. המחקר מראה שישנה קשר בין פעילות גדילה לבין זרימת המים. זרימת המים עולה בחודשים החמים והיבשים, ויורדת בחודשים הקרים והלחים.
ו. מכיוון אחר, נראה כי מספר המשקעים לבדו אינו מספיק להסביר את המגמות בגדילה בגזע. על פי המחקר, הגדילה מתרחשת לאחר שירדו 40% מהמשקעים השנתיים, אך אין קשר ישיר בין כמות המשקעים לבין גדילה בגזע.