Lakhasly

העיקרון החברתי־חינוכי של שוויון הזדמנויות מתבטא בסיכוי של אדם לרכוש בעתיד השכלה ברמות שונות ללא תלות במשתני הרקע שלו. הראשונים במשפחתם להגיע ללימודים גבוהים מכונים "דור ראשון להשכלה גבוהה", והם מגלמים את מימושו של עיקרון זה. פריצת המעגל הבין־דורי אינה קלה להשגה, לכן בני הדור הראשון להשכלה מייצגים את היוצאים מן הכלל.

לרכישת השכלה ישנם היבטים כלכלייםּ ותעסוקתיים, והיא מהווה תנאי לניעות (מוביליות) חברתית. לפיכך לפריצת המעגל הבין־דורי יש השלכות מרחיקות לכת על היחידים שביצעו אותה ועל החברה בכללה. ניעות חברתית כלפי מעלה היא נדירה, ומשתני הרקע מנבאים ברמה גבוהה של הסתברות את רמת ההשכלה שאדם יגיע אליה. המשתנים הם השכלת ההורים, מוצא, הכנסת המשפחה ומספר הילדים. ניתוח נתוני הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2003 מראה כי רק 25% מהילדים להורים שאינם בעלי השכלה אקדמית רוכשים השכלה אקדמית, בהשוואה ל־60% מהילדים שלפחות אחד מהוריהם הוא בעל השכלה אקדמית. שיעור זה יורד במידה ניכרת – ל־16% – בקרב ילדים להורים בעלי השכלה יסודית בלבד. בארצות הברית, לדוגמה, למרות השיעור ההולך וגדל של דור ראשון להשכלה גבוהה, ניכר שקבוצה זו עדיין נתקלת בקשיים מרובים בתהליך רכישתה, שכן יותר ממחצית מבני הדור הראשון נושרים במהלך הלימודים, רבים מהם לומדים במוסדות נחותים יחסית ומגיעים להישגים פחותים בהשוואה לצעירים שאחד מהוריהם הוא בעל השכלה אקדמית.

למרות החשיבות של סוגיה זו, יש מעט ידע על פריצת המעגל הבין־דורי. במסגרת המחקר הנוכחי נערכו ראיונות עומק עם חמישים סטודנטים בני דור ראשון להשכלה גבוהה באוניברסיטה העברית. כל המרואיינים התייחסו למשפחה שלהם – אם, אב, אחים או הורים – כגורם העיקרי לפריצת הדרך שלהם. באופן כללי זוהו שני דגמים של סיפורים: משפחות שבהן המוטיב העיקרי של ההורים היה "אל תהיו כמונו" ומשפחות שהמוטיב העיקרי של ההורים היה "לכו ותגשימו את חלומותינו." במשפחות מהסוג הראשון ההורים חזרו ואמרו לילדיהם לא לקבל מהם דוגמה, אלא להיחלץ מגורלם בעזרת השכלה. במשפחות מהסוג השני ההורים חזרו והסבירו לילדיהם כי נסיבות חייהם לא אפשרו להם לרכוש השכלה, למרות שהם רצו בכך מאוד. הם ראו בילדיהם הזדמנות לתקן את ההחמצה שלהם. להורים הייתה אפוא תפיסת זמן ארוכת טווח – הם עשו מאמץ וויתורים בהווה כדי לזכות בעתיד. יתר על כן, הם שידרו לילדיהם אמונה ביכולתם ואמונה בחשיבותה של השכלה – הלימודים הוצבו בראש סדר העדיפויות.

בעקבות המחקר הגדירה החוקרת את המושג "הון משפחתי" ואת ההשפעה העצומה שיש למשפחה על חיי ילדיה כך: הון משפחתי הוא מכלול האמצעים, האסטרטגיות והמשאבים הגלום בהתנהלות החיים של משפחה, נוגע להיבטים התנהגותיים, רגשיים וערכיים ומשפיע על עתיד ילדיה.

קטע 2 מבוסס על:

כהן, ר' (2015). יש הורים להצלחה: השפעתם של הורים על למידה ותעסוקה, גדיש: ביטאון לחינוך מבוגרים, 15 עמ' 47-58.

כמי שעוסקת עשרות בשנים בנושאי הורים, הורות והנחיית הורים מהפרספקטיבה של למידה לאורך החיים, אני מאמינה ויודעת שלהורים יש השפעות רבות, משמעותיות וארוכות טווח הן על הלמידה והן על ההשתלבות בתעסוקה. למרות שלהורים אין מקום ואין מעמד בשום מסגרת חינוכית או תעסוקתית, הם מהווים את התשתית לגידול, לחינוך ולחוסן אישי וחברתי. ככאלה אין להם תחליף, ופעילות ללא הורים לא תוכל למצות את השקעותיה ולקצור את מלוא פירותיה. מאמר זה עניינו להנכיח את ההורים ומשמעותם החיונית לקידום סוגיות הלמידה וההשתלבות בעבודה המצויות על סדר היום החינוכי והכלכלי-חברתי. כמו-כן הוא מכוון להציע ולהמליץ על הפעולות הנדרשות כדי להעצים את ההורים ואת ההורות לשם התמודדות מיטיבה עם סוגיות אלה.

בדיקה מדוקדקת של דוח אונסקו משנת 2001 בנושא חינוך למאה ה-21 – למידה לאורך חיים, מעלה כי הדוח מזהה מספר גורמים יוצרי הצלחה. הנחת היסוד היא שהלמידה היא המפתח להתמודד עם אתגרי החיים, ולכן יש להתקדם לקראת 'חברה לומדת'. לשם כך נדרש בית הספר להקנות את התשוקה ואת העונג שבלמידה, את היכולת ללמוד כיצד ללמוד, ולעורר סקרנות אינטלקטואלית. לפי הדוח, בתי הספר שיצליחו בכך הם בתי ספר שנערכו להפעיל ולקיים רפורמה חינוכית.

הדוח מציין את הקהילה המקומית וההורים כחלק מן הגורמים המרכזיים שתורמים להצלחתן של רפורמות חינוכיות. שני גורמים אלה – הקהילה וההורים – הם גורמים שאינם מוזכרים באופן שכיח בדיונים ובעשיות בנושא החינוך והצלחות בחינוך. לפיכך, מדגיש הדוח, חיוני לפתח ולחזק את השיח בין מורים לבין הורים ולהרחיב את מסגרות השיח הקהילתי והציבורי בנושאי חינוך ולמידה. לשם כך יש להשקיע משאבים בהנחיית ההורים, המורים ואנשי ציבור בקהילה ולהכשירם לקיים יחסים של קשר, הידברות ושיח ולפתח תרבות של שותפות בעשייה החינוכית, גם אם זו משימה מורכבת.

לאורך השנים הולכת ומתבררת השפעתם הקריטית של הורים על התפתחותם ותפקודם של ילדים ובני נוער כלומדים ועל התנהגותם כבוגרים עובדים וכאזרחים פעילים. בישראל, הזכאות לתעודת בגרות משפיעה באופן ניכר על העתיד ההשכלתי והתעסוקתי של בוגרי מערכת החינוך. מחקרים מזהים את ארבעת הגורמים התורמים לזכאות לתעודת בגרות: א. הרווחה הכללית, ב. רמת החיים ג. הרקע ההשכלתי ד. השקעה. נמצא כי השכלת ההורים היא הגורם החשוב ביותר בניבוי הסיכויים של תלמיד להצליח להשיג תעודת בגרות: ככל שהשכלת ההורים גבוהה יותר כך גדלה ההסתברות לסיים את מסלול הלימודים עם תעודת בגרות. ממצאים של מחקרים הנעשים בעשור האחרון מחזקים את הנכחת משתנה השכלת ההורים כמשתנה הקריטי והדומיננטי המשפיע על הצלחות ילדים וצעירים בתחום הלמידה. מסתבר שמפתחות ההצלחה של החינוך אינם נמצאים בעיקרם בתוך מערכת החינוך אלא מחוצה לה. כל עוד ההורים אינם נתפסים כחלק אינטגרלי ממערכת החינוך ואינם משולבים בה, התוחלת להתקדמות קטנה יחסית.