Lakhasly

אני מבקש למרות דברי ההקדמה המאוד חשובים, אני אומר את זה בחינוך של ילדים וסגרנים שמושכים שדהות החשיבות החינוך על הנקודות שהיא העליתה כפרמת ומרכזים חשובים כהקטע, יסודיית החינוך, אבל גם מזווית רייצת אחרת אני חושב שאנחנו נמצאים באחד הרגעים הקשים ביותר של החברה בעולם בכלל, אבל אנחנו מדברים על מדינת ישראל אז אני רוצה להתמקד מדינת ישראל בכלל מרגעים הקשים ביותר במערכת החינוך כי בעוד דקות ספורות היא תהפוך להיות לא רלוונטית מישהו שישבים פה לא מעט חבר'ה צעירים שממצאים או בשנת הלכים או בשנת בכינה או בסיטואציה כזאת או אחרת של מידה מתוך בכינה ועכשיו הם יודעים שבמידה מסוימת רימינו אותם וזה יכול להיות הרבה יותר מעניין, הרבה יותר אטרקטיבי

המפאים, הרבה יותר מוליך רוח, הרבה יותר משאי השראה, הרבה יותר מניע לפעולה שבעצם למידה של מקצועות הומניסטיים לצורך הדוגמה יכולה להיות משהו מאוד עמוק ומאוד נכון ושדבר האחרון שחשוב בלמידה זה השימון והלמידה בעל פה ושבעצם הכנסנו אתכם לעולם שיש בו הרבה מאוד מבחנים ועוד מבחנים ועשינו לכם הרבה מבחנים בעיקר כדי שלא יהיה לכם זמן לשאול שאלות של מהות, כדי שלא תספיקו להתלבט, כדי שלא תהיו מספיק סקרנים וכדי שלא תמצאו לשמות את העולם וכשאנדבר על מערכת החינוך כפי שאני רואה אותה היום מערכת שמתמקדת הרבה מאוד בידע, בעולם שבו הידע לא כל כך רלוונטי כי כל דבר נמצא בכל שנייה נתונה, בכל רגע נתון, בסמאט

...היום, מערכת שמתמקדת הרבה מאוד בידע, בעולם שבו הידע לא כל כך רלוונטי כי כל דבר נמצא בכל שנייה נתונה, בכל רגע נתון, בסמארטפון שנמצא בקיש שלך בעולם שבו הרב החשוב ביותר, או התלמיד חכם הגדול ביותר הוא הרב גוגל שכל שאלה שרק תרצה תוכל לקבל לה מגוון רחב של תשובות ומגוון רחב של שוריות בעולם כזה, המורה איבד במרכאות כפולות את התפקיד המרכזי שלו מן העבר, והוא להעביר ידע הוא קיבל מתנת תפקיד חיון, חדש, ישן, הוא קיבל את התפקיד לחנך כי נסתכל היום על בתי הספר, נוכל לומר ולפתיח על המשפט האחריך שאני אומר עכשיו, ולא מפלטתי על ימות הלימוד האומות

פשעה היא באופן כללי דומה. בזמנות ארוכים, חדרים פחות או יותר חידים, צבעים בהירים, זה בתי חולים, בתי סוהר ובתי ספר. ואני חושב שאנחנו נמצאים היום באחד הרגעים הכי משמעותיים שלנו, שבו אנחנו נקרים באומץ רב לשאול את השאלה, מה יהודו של בית הספר במאה ה-21? משום שלא נשאל את השאלה הזאת, יכול להיות שנצליח לייצר עוד דור או שניים של תוקים שיודעים לתרגם תהליכים של אירועים כאלה ואחרים, ויכול להיות שנצליח לייצר עוד דור אחד או שניים של אנשים שהרגישו שהמסגרת הזאת באיזשהו מקום נוגעת בהם, אבל ניכל חיצר מן הספר. הנה דבר רגע אחד על ההיסטוריה ואת הספר ועל כל התוכנית של נוצר במאה ה-19.

בואו נראה מהפכה התעשייתית. בינו שם מפעלים וצבאות, ובינו כמה מטרות. האחת זה לייצר אנשים צייתנים שמסוגלים לעבור במשימה סייזיפית פעם אחרי פעם, בתעיקנות, נדים לחזור אליה באופן מסודר. אנחנו לא רצינו אז, באותה תקופה במאה התשע עשרה, למי שחי. לא רצינו אותכם. סקרנים שואלים שאלות, רוצים שתעמדו ליד מכונה, תדעו לחזור אל הפעולה פעם אחר פעם, והמוצרים יכולו קדימה. עכשיו אתם חיים בעולם

מה שאנחנו מוכרים זו חשיבה אחרת מחוץ לקופסה מה שאנחנו מוכרים זה בעצם את היכולת לראות את העולם בצבעים אמיתיים עמוקים ואולי נאמר עוד דבר אחד אם במאה ה-19 ובקבוצי האחר כך במאה ה-20 הדבר המרכזי כדי שמערכת החינוך תצליח תהיה משמעת אז במאה ה-21 הדבר החשוב במערכת החינוך זה משמעות והיכולת להעביר את מערכת החינוך ממשמעת למשמעות זה האתגר הגדול שאני לוקח אותו על עצמי משום שאני חושב שקרוב הרגע שתמידים חכמים, מצטיינים, מבונים אם נפש גדולה ורוח העננה ירגישו שהמקום הזה לא רלוונטי שאולי יקנה ידע וייתן תעודת בקבוצ כזאת

שגם על מדינת המיימנות שלה אפשר לדבר, אבל הוא לא ייתן חינוך, הוא לא ייתן ערכים, הוא לא ייצר במכונות לאות את בני האדם שמדינת ישראל ספוקה להם. ולכן אני לא אוהב במילים של רפורמה, כי הם מילים שמדינת ישראל כבר ריבדה את האימון בהם, והוא הכריז הרמון פעמים על רפורמה. אבל אני רוצה לדבר דווקא בדרום על המסע לחברת מופץ. על מקום שבו באומץ רב, מורים ותלמידים, גורים וקהילה רחבה, מוכנים לשאול את עצמם למה צריך במאה ה-21 בית הספר.

הוא אומר חבר'ה הבוקר תלוי לכולם אינפוזיה חלקי מוטו אחד צריך אינפוזיה, שני צריכי קולל, אחד צריך הוקר וכן הלאה והלאה ומורה נכנס לכיתה ואומר על 40 תלמידים תלוי לכולם אינפוזיה, איזה שיעור אחד לכולם אותו דבר, בלי שונות בלי הבנה שבתוך המספר הגדול מדי דרך אגב, אולי אני אגע בזה בהמשך של ילדים שיש בכיתה יש צרכים שונים, לילדים שונים, ועולמות שונים ומחשבות שונות ופיסות שונות אני חושב שבנות עקירה, בצורך לשנות את מבנה הלמידה, את תוכן הלמידה ואת מטרות הלמידה

כחברה אנחנו מסכנים ומאיימים הרבה יותר חזקו זה מנושא של היום הראשון, מנושא הירני או מנושא ביטחוני אנחנו מסכנים בביטחונה של מדינת ישראל, את נחיבותה ואת קיומה הדברים האלה צריכים לבוא לידי ביטחונית עבודה מסודרת, לא יכולים להישאר בסיסמאות ולכן אני חושב שאם אנחנו רוצים, באמת, אם חפצי חיים אנחנו, נצטרך לקרוא את מספר הפעולות המשמעותיות שאין להם חלק מהם עכשיו זה מדהים, זה אחד הדברים המוזרים בעיניי, ונכנס היום לאתרים של חברות מקצועיות, חברות עסקיות, בכל חברה יש חזון, חזון לחברה, אוכלים טלפון ויש חזון

נוכלים לחשוב? יש חזון? נוכלים אותו? יש חזון? מישהו ראה פעם את החזון של משרד החינוך? לא ראיתם. כן. אתם יודעים למה? אנחנו חברה מקוטבת, קשה לנו להסכים. זמן עשיר ואנחנו לא סוגרים להסכים על חזון. נמכות בשיטת אור. אור אמר לכבד העבודה על האנשים, ועל לשאור בדברי שלכם. תן להם עוד עבודה. תשים להם מותקן לשנה הזאת 436 תפסים של בחינות בגרות שונים, בעלות של דבר מ-340 מיליון שקל. תן להם... תעשה מערכת שלמה. מה לעשות בעיסוקי? תשים להם מצבים, מבחנים בינלאומי, מבחנים מפמר, מבחני אישוב.

שואלנו בזמן, אישור שאלות. תראו לעצמכם מה יקרה עם בן אדם, חוץ מנתקנם, מה אמר אחד העם, ונורדה, ומה היה בחלקת ביניהם, ישאל חס וחלילת עצמאות השאלה, אם יהיו מסכימים בין השניים. וזה גורם שזה יהיה. תראו לעצמכם מה יקרה עם שאלת ילמד, שברים במתמטיקה, חס וחלילת ישאל, מה זה אומר לגבי לגבי פיסת השלמות. ומה יקרה עם חס וחלילת, שאלת ילמד מדעים, וגם ישאלת עצמאות השאלה, ואיך אני לוקח את המגלה הזו ועושה איתו משהו לטובת העולם. אוי ובוי. זה קורה גם בגלל שאנחנו לא מאמינים בתלמידים ובמורים, אנחנו חושבים שניתן להם זמן, ונשמוך עליהם, ונאמין בהם...

כדי לדבר ולשוחח ולהעלות סוגיות עומק אז אולי לא יצאו את הזמן, אולי נכו אותו, אולי התחמנו בזמן שבעצם תלמידים ומורים שמעצימים אותם הם מחזירים בכפריים אני מספר לא פעם, נרחק כשבועיים אחרי ש... או שלושה שמות אחרי שהחמניתי לשר החינוך הגעתי לכברו של דוד בן גוריון במסגרת ציוב, ופגשתי שם את תלמידי המכינה שעומדים בשדה בוקר וככה נעמדתי לידם וביקשתי אם יכולים לתת לי כמה רעיונות אחד מהבחורים בחרה נתן ספיסמוס, זה ארוך, מורכב וגדול שלחתי את זה בכתב

3-4 שבועות, בגלל התקציב, יושב בכנסת פתאום, מגיע אליי מייל, נכתב ענק ענק ענק ענק, כמה וכמה עמודים, שבה הבחור מסכם את החוויה שלו במערכת החינוך, בהשוואה לחצי שנה, מבחינה ארגן צבאית. וכאב לי. כאב לי מאוד. אני לא חושב שהצעירים צריכים לעבור, ללבד כיתות, ולהגיע לחיתה במערכות ידגימה, ופתאום לגלות של למידה זה דבר מעניין. זה קשר של מערכת החינוך. אבל זה קשר לא בגלל המורים. זה קשר לא בגלל מי שהוביל אותם. בתפקידי לאפשר להם לחנך.

אני שוכח על מוסר, על אתיקה, על ערכים, על ציונות, על אנושיות, על שורשיות, על אהבת אדם, על קשר בין אדם לאדם הדבר הראשון שנצטרך לעשות זה לשחרר קצת את המערכת, לאפשר יותר בשאלות היני הבנות, אני שומע את הטענה הזו פעם אחר פעם זה לא שאני מזלזל במצוינות אני פשוט חושב שמצוינות זה לא נהיה ארקופי ואני חושב שאם יעבור זמן קצר, נוכל כולנו לגלות שכשאתה מאפשר למטה הישגים הגלובלית הלאומית עולה, המצוינות...

כתפרת, ואנשים הרבה יותר טובים ואיכותיים יבואו להיות מורים כי הם הבינו שלהיות מורה זה להנהיג ולא לבקלם כי הם הבינו שלהיות מורה זה להציט אש ולא להמלט את ריב המים כי הם הבינו שלהיות מורה זה באמת לעצם ולגבש את הנשמות של הדורות הבאים אז נרווה קצת המערכת ניצר מצב שבית הספר התיכון ובית הספר היסודי לא יהיו כל הזמן מרדף אחרי אני חייב שותף אותך בחוויה, כשאמרתי בבית הספר בחיפה אז תתיחבר אותי לסוגיה נוספת ש...

גוזי נבבה. ספר אין הים. עמד להיסגר. שמונה קשה. לא מנהל. ברוך. רק בעיניים. מנהיג אמיתי. החליט לבעוט בדלי עם המים ולהציט אש. הוא חושב ש... מה שקורה לחלקים מאיתנו, אני אומר את זה במילים שלי, ילד הולך למכיתה א', לא יודע, שאלת מי בין מעל גלזה, ילדים מעל גלזה, אני הולך להצביע לא כאן ולא כאן, תמיד אני באמצע, אני כל הזמן במרכז, מה אני יכול לעשות? אבל אני לא שייך לדור, גוזי בוודאי מכיר את זה, שגם ילדים שעור מושמיים, שיחקו. שלא קרו לכאן ילדים מחנה לכיתה א'.
אני שייך לגיר שלא חשבו שיושבת על הרצפה ולהריח אדמה ולראות חילזון ושהגשם הראשון יוצא, יוצא מחוצה ומלכים ומבינים ולכים מגפיים מגומים ועושים בשלול להיות ככה בכוונה אני שייך לדור שחשבו שזה למידה שלא חשבו שבכיתה א' צריך לחשוב מה יהיה בכיתה ב' ובכיתה ג' ולומרים להורא תדע לך בקצב הזה לא יתקבל לך תיבה הגעתי לבית ספר שכל למידה, אני קראה לזה אחוז מכר מהלמידה המצאת במצאות משחקים, בחצר, במזרמות, במספורת, בשכונה שנקראת בשפתם של הישראלים שכונת מצוקה
בבית הספר שעמד להיסגר בבית הספר שעמד להיסגר והנה פתאום באופן בלתי נתפס בשכונות הכרמל בשכונות מבוססות בשכונות הכרמל ופתאום אתה מגיע לבית הספר בעין הים ואתה רואה מהי האינטגרציה ואתה רואה שמתחילה להיות תחרות על השאלה מי יבוא לבית הספר בעין הים בשכונה שם למטה ואני מגיע לשיעור וקשיבו את זה, זה דבר מדהים בעיניי תודה
...מצב של עשר דקות מן הים, הם צועדים הים, והמורה פתח את התנך, ומקריא את הפסוקים על יקוו המיל למקום אחד, ומראה להם איפה הגבורה של הים, ואיפה היה בשעה. אתם מבינים מה זה? מה זה לנידה אחרת? ואז פתאום אני שומע אותו מדבר איתם על איכות הסביבה, או על האחרושלב לשמור על הטבע, שלא יהיו רק בראי את העולם, אבל למה הוא נתן לשמור ולקיים אותו? ואז אני רואה שקוראים את מוציפנטק, וכל אחד כותב לעצמו איך הוא ישמור על הסביבה בבית שלו. למה לא? מה קרה לנו? אני בעד מצוינות, מצוינות עימודית, שתביאי לי את הביטוי באופן עמוק, את היכולות שלנו, מה הראשונה.
לדעת לשאול את השאלות הנכונות, פעם שנייה לדעת להניע את עצמי באופן רגשי כדי שהחומר הלימודי יפעל ליבי וישאיר אותי אדם טוב יותר, ופעם שנישית כדי שזה יניע אותי לשמות את החברה בישראל. אלה שלושת המטרות המרכזיות של לימידה משמעותית בתוך מערכת החינוך. נרווח את המערכת, נקדיל את מעמדם של המורים, ניתן להם השירות לסוכך ולדבר, נאמין בהם. ישבים פה יותר מדי במכונות כפולות, אני אומר, חבר'ה צעירים שלא בהכרח חושבים היום שהם יהיו מורים. אבל אם חוויתם עכשיו חוויה בשנת המכינה שלכם או בשנת היהודים שלכם, ואם פגשתם דמויות מופתיעות...
אל תצאו לשלוש ארבע השנים הקרובות, להקרות בכם את התשוקה, לבוא לבתי הספר, ולעשות אותו דבר לתלמידים צעירים במדינת ישראל. בואו להיות מחנכים. זה היהוד, זאת הציונו של 2013-2014 ועלה. לשבת היום, ולחוות את חוויית המכינה, ולקידור הרסל מורים יש לי, חבל שלא היו לי כאלה. זה רבע העבודה, נשאר עוד שלוש רבי. ללכו ללמוד רואה, ותבראו לחנך. אל תבואו ללמד, לא צריכים אתכם בשביל ללמוד. להתרחב.
משמעגרים, זכרנו אותו כבר, לא, מספיק, מסומך, בחור זאת המטרה המרגיבית הראשונה שאני רואה אותה כבסיס המטרה השנייה היא לראות בבתי הספר הציבוריים והמלכתיים את המקום המרכזי ביותר לבצמותה של אומה שחינוך הוא לא חינוך ציבורי, שחינוך הוא לא חינוך של רע בכולם שקהילות שונות, משנות את מקומן ואי מודן שכל אחד עושה שבת לעצמו, שנוצרים בתי ספר מוכרים שאינם משמיעים שהחברה מפורטה את עצמה לדעת, היא מסכנת את האתר שלה ואת הקיום

מדינת ישראל חייבת חינוך ציבורי חזק משום ששם אנחנו יכולים ליצור שפה לאומית משותפת אי אפשר לדבר רק על הצבא כמוקד למפגש בין החלקים השונים של החברה הישראלית אנחנו נחזק, קודם כל, את החיזוק הציבורי נחזק חינוך משלב אני חושב שזאת אמירה עוצמתית שבה לומדים תמידים שונים, לטעים וחיוניים יחד יש בזה אמת עמוקה אנחנו נחזק חינוך ישראלי שרוצה להביא לביטוי את מגוון הדעות של החברה הישראלית אנחנו גם נחזק שילוב של ילדים מהמצרכים המיוחדים לתוך מערכת רגילה
לא בגלל שהם זקוקים לזה, בגלל שאנחנו זקוקים לזה. לא בגלל שזה חלום שלהם, בגלל שזה חלום שלנו לייצר מפגש אמיתי של כולם עם כולם. ולא כמו הרופא, הרו שלא קיים, שרוצה לתת נפוזיה לכולם. אנחנו נעניק לכל ילד את החינוך המצוין שהוא ראוי לו. מי שצריך חינוך מדעי מעולה יקבל חינוך מדעי מעולה. ומי שצריך חינוך מקצועי, יקבל חינוך מקצועי, מעולה, מצוין, כמו בעולם. כי גם זו חוכמה, וגם זו אמנות. ויש תמידים רבים בישראל שזקוקים לה. אפשר היה להמשיך לדבר עוד שעות רבות. אבל אני רוצה לסכם ולומר שהחלום הגדול של מערכת החינוך בישראל זה לחזור להיות מערכת חינוך.