Lakhasly

תוכנית ההתערבות "مبادرة – יוזמה" פותחה כמענה לצורך שעלה ממחקר שדה איכותי-כמותי, שבחן את הקשרים בין תחושת קוהרנטיות לבין מעורבות חברתית בקרב מורים בחברה הערבית בישראל. ממצאי המחקר הצביעו על כך שתחושת הקוהרנטיות הכללית אינה מנבאת ישירות את רמת המעורבות החברתית, נתון זה מצביע על כך שכשמורים חווים את פעילותם כמשמעותית, שפיתח את המודל הסלוטוגני המתמקד במשאבים פסיכו-חברתיים התורמים לרווחה, תחושת הקוהרנטיות מורכבת משלושה רכיבים: משמעותיות, התוכנית הנוכחית מבקשת לחזק את שלושת ההיבטים, בדגש על רכיב המשמעותיות שנמצא המרכזי במיוחד, ביחס לשאר בקרב מורים ערבים בישראל.
תרבותיים, מוסדיים – שמשפיעים בתורם על תחושת השייכות, ומכוונת לפיתוח יכולות רגשיות, לחוסן קולקטיבי ולמשאבים קיימים בקהילה. תכנון יוזמות והקניית כלים ליישום. לסיכום, תוכנית "מובאדרה – יוזמה" נשענת על תובנות מחקריות ותאורטיות כאחד, ונועדה ליצור מהלך מעצים עבור מורים בחברה הערבית: כזה המחזק את תחושת המשמעות, המובנות והנהילות – וכפועל יוצא,

תוכנית ההתערבות "مبادرة – יוזמה" פותחה כמענה לצורך שעלה ממחקר שדה איכותי-כמותי, שבחן את הקשרים בין תחושת קוהרנטיות לבין מעורבות חברתית בקרב מורים בחברה הערבית בישראל. ממצאי המחקר הצביעו על כך שתחושת הקוהרנטיות הכללית אינה מנבאת ישירות את רמת המעורבות החברתית, אך תת-הרכיב "משמעותיות" נמצא במובהקות סטטיסטית כגורם הקשור חיובית לרצון לתרום לקהילה. נתון זה מצביע על כך שכשמורים חווים את פעילותם כמשמעותית, הם נוטים להשתלב יותר בעשייה קהילתית.

ממצאים אלה משתלבים עם הספרות התיאורטית והאמפירית, ובראשם גישתו של אנטונובסקי (Antonovsky, 1987), שפיתח את המודל הסלוטוגני המתמקד במשאבים פסיכו-חברתיים התורמים לרווחה, חוסן ופעולה יזמית. לפי גישה זו, תחושת הקוהרנטיות מורכבת משלושה רכיבים: משמעותיות, נהילות (היכולת לגייס משאבים) ומובנות (הבנת ההקשר והמידע). התוכנית הנוכחית מבקשת לחזק את שלושת ההיבטים, בדגש על רכיב המשמעותיות שנמצא המרכזי במיוחד, ביחס לשאר בקרב מורים ערבים בישראל.

החברה הערבית בישראל מתאפיינת באתגרים ייחודיים – פוליטיים, תרבותיים, מוסדיים – שמשפיעים בתורם על תחושת השייכות, הסוכנות והיכולת של מורים להשתלב ביוזמות קהילתיות (אבו-עסבה, 2007; Jabareen, 2018; קליבנסקי, 2023). לאור כך, התוכנית נבנתה בגישה רפלקטיבית, מותאמת תרבותית, ומכוונת לפיתוח יכולות רגשיות, חברתיות ומעשיות – מתוך חיבור לערכים אישיים, לחוסן קולקטיבי ולמשאבים קיימים בקהילה.
התוכנית מבקשת לגשר בין העולם הפנימי של המורה לבין העשייה החיצונית, דרך יצירת תהליך למידה קבוצתי תומך, המעודד רפלקציה אישית, מיפוי נכסים קהילתיים, תכנון יוזמות והקניית כלים ליישום. היא שואפת לפתח תחושת סוכנות חינוכית-חברתית בקרב מורים, לתמוך בהובלת שינוי, ולבנות רשת עמיתים שתעודד המשכיות ועצמאות בשטח.
לסיכום, תוכנית "מובאדרה – יוזמה" נשענת על תובנות מחקריות ותאורטיות כאחד, ונועדה ליצור מהלך מעצים עבור מורים בחברה הערבית: כזה המחזק את תחושת המשמעות, המובנות והנהילות – וכפועל יוצא, מגביר את הנכונות למעורבות חברתית פעילה, רלוונטית וברת קיימא.