لخّصلي

47 מתוך 50 עובדות חברתיות מעצבות את התנהגותנו, ומשמשות הן תומכי הגבלת נשק והן מתנגדיה לחיזוק טענותיהם (למשל, הרג המוני כרע, לעומת הגנה עצמית כטובה). עובדות חברתיות זניחות, כמו התעלמות ממיעוטים, מקבלות פחות תשומת לב. קונסטרוקציוניזם חברתי טוען שמציאותנו היא תוצר של אינטראקציה חברתית. בשיח על נשק בארה"ב, ארגונים שונים בונים מציאות בה מסריהם רלוונטיים לקהל הרוב, תוך התעלמות ממוצא אתני של קורבנות. ההתעלמות הזו נובעת כנראה מתפיסות שליליות כלפי מיעוטים, אך חסר פירוט לגבי המוטיבציות העומדות מאחורי בניית המציאות הזו.

1. 47/50עובדות חברתיות הן היבטים של החיים החברתיים המעצבים את התנהגותנו כפרטים נכון (ההגדרה מתוך הספר אין צורך לציין זאת). שתי הדעות, זו התומכת בהגבלת השימוש בנשק וזו שלא, יכולות להשתמש בעובדות חברתיות על מנת לחזק את הטיעונים שלהן- העובדה החברתית שטוענת שהרג המוני הוא דבר רע (בעד ההגבלה) או העובדה שאומרת שהגנה עצמית זה דבר טוב (נגד ההגבלה). אנשים ינטו לציית לעובדות אלה בלי להיות מודעים לכוח הכפייה שלהן. לעומת זאת, העובדה החברתית של להתעלם מצרותיהם של המיעוטים בחברה או להתייחס אליהם כאל נחותים יותר, היא עובדה חברתית זניחה ושולית יותר התכוונת הפוך אני מניחה..., ולכן תזכה לפחות יחס משני הצדדים. יופי
   קונסטרוקציוניזם חברתי הוא האמונה שמה שהיחידים תופסים כמציאות הוא הבניה שהיא תוצר של אינטראקציה בין יחידים וחברות נכון. האינטראקציות במקרה הזה (המתבטאות במסרים שכל ארגון מעביר) מבנות מציאות שונה לכל אחד מהצדדים, בהתאם למה שכל צד תופס כנכון וכצודק. כל צד רואה כביכול "את מה שהוא רוצה לראות" וכך הם לא מתייחסים לסוגיית מוצא האתני של הקורבנות. יעלה, חסר פירוט לגבי המוטיבציות להבנות מציאות המתעלמת מהמיעוט האתני בהקשר לשיח על הנשק בארה"ב. הקונסטרוקציוניזם החברתי יטען למשל כי הארגונים השונים רוצים להבנות מציאות בה מסריהם רלוונטיים לקהל רחב ויותר מכך, קהל שקולו נשמע בחברה (קהל השייך לזרם המרכזי). מעבר לכך, מאחורי ההתעלמות של שני הארגונים משני צידי המתרס, עומדות ככל הנראה תפיסות שליליות ביחס לבני מיעוטים שכאמור מובנות