لخّصلي

במקום אינטליגנציה כללית אחת - ישות תורשתית הניתנת למדידה באמצעות סולם האיי־קיו - הופיעו אינטליגנציות מרובות: כישורים האינטליגנציות המרובות של הווארד גרדנר (1996 (נהנתה מהתקבלות מהירה (בין השאר משום שחוללה "דמוקרטיזציה של האינטליגנציה": אתה לא יודע מתמטיקה? לא נורא, אתה בטח יודע לכתוב. אתה בטח יודע לנגן או לרקוד או לצייר. מהם הוא ביטוי בתחום תרבותי מסוים ("אינטליגנציה" היא תכונה תלוית למידה טובה היא תולדה של התאמה בין פרופיל האינטליגנציות של כל אחד מאתנו לבין התחומים שהוא לומד. ולא צריך את גרדנר בשביל זה: אם אתם לא מוכשרים בתחום מסוים ו/או לא נוטים אליו, סגנונות: העשורים האחרונים עמדו בסימן פירוק התהליך הקוגניטיבי למשל, חילק את הצורות שבהן אנשים יש סגנון ביצועי (הרשות המבצעת - אנשים שמבצעים מטלות ביעילות), סגנון חוקתי (הרשות המחוקקת - אנשים שיוצרים רעיונות ומעשים), ויש עוד. העיקר הוא זה: אנשים לומדים היטב כאשר יש התאמה בין דפוס ההוראה לסגנון הלמידה שלהם; בין שיטת ההערכה לסגנון הלמידה שלהם; ביוגרפיה: ככלות כל התיאוריות שמפריטות את התודעה האחידה ל"הוראה מותאמת", מקרית, לך תדע מדוע אדם כלשהו לומד נושא כלשהו בהתלהבות וביעילות בזמן ובמקום כלשהם (אותו נושא מייצר תובנות.

התאמה
למידה טובה, כמו אהבה, תלויה בהתאמות למיניהן. קשה להבטיח אותן,
אך אפשר לדאוג להן. הנה שלוש התאמות לדוגמה:
אינטליגנציות: העשורים האחרונים עמדו בסימן פירוק האינטליגנציה;
במקום אינטליגנציה כללית אחת - ישות תורשתית הניתנת למדידה
באמצעות סולם האיי־קיו - הופיעו אינטליגנציות מרובות: כישורים
נרכשים (וגם תורשתיים) מגוונים שקשה לכמת ולמדוד. תיאוריית
האינטליגנציות המרובות של הווארד גרדנר (1996 (נהנתה מהתקבלות
מהירה (בין השאר משום שחוללה "דמוקרטיזציה של האינטליגנציה":
אתה לא יודע מתמטיקה? לא נורא, אתה בטח יודע לכתוב. אתה לא יודע
לכתוב? לא נורא, אתה בטח יודע לנגן או לרקוד או לצייר...). כישרון, לפי
גרדנר, הופך ל"אינטליגנציה" כאשר הוא עומד בחמישה קריטריונים. אחד
מהם הוא ביטוי בתחום תרבותי מסוים ("אינטליגנציה" היא תכונה תלוית
תרבות). למידה טובה היא תולדה של התאמה בין פרופיל האינטליגנציות
של כל אחד מאתנו לבין התחומים שהוא לומד. אם, למשל, אין לכם
אינטליגנציה לוגית־מתמטית (לא זכיתם ב"פייס הגנטי"), תתקשו לייצר
למידה טובה (מעורבות + הבנה) במתמטיקה. ולא צריך את גרדנר בשביל
זה: אם אתם לא מוכשרים בתחום מסוים ו/או לא נוטים אליו, הסיכוי
שתלמדו אותו בחדווה וביעילות אינו גדול.
סגנונות: העשורים האחרונים עמדו בסימן פירוק התהליך הקוגניטיבי
של עיבוד מידע. התהליך הזה, מסתבר, נעשה בצורות שונות אצל אנשים
שונים. רוברט סטרנברג (1997 ,(למשל, חילק את הצורות שבהן אנשים
מעבדים מידע - לומדים וחושבים - לפי המשטרים הפוליטיים (אנשים
שולטים בתודעתם כשם שהם שולטים במדינותיהם). כך למשל, יש
סגנון ביצועי (הרשות המבצעת - אנשים שמבצעים מטלות ביעילות),
סגנון חוקתי (הרשות המחוקקת - אנשים שיוצרים רעיונות ומעשים),
סגנון שיפוטי (הרשות השופטת - אנשים שמבקרים רעיונות ומעשים של
אחרים), סגנון מונרכי (אנשים שעוסקים בדבר אחד), אוליגרכי (עוסקים
בכמה דברים בלי סדר עדיפות), אנרכי (קופצים מנושא לנושא) והיררכי
(עוברים מנושא לנושא לפי סדר עדיפות), ויש עוד. העיקר הוא זה: אנשים
לומדים היטב כאשר יש התאמה בין דפוס ההוראה לסגנון הלמידה שלהם;
בין שיטת ההערכה לסגנון הלמידה שלהם; בין התרבות הארגונית לסגנון
הלמידה שלהם ועוד.
ביוגרפיה: ככלות כל התיאוריות שמפריטות את התודעה האחידה
לריבוי גורמים תלויי יחיד וקוראות לאינדיווידואליזציה של ההוראה או
ל"הוראה מותאמת", ההתאמה בין תהליך הלמידה למושא הלמידה היא
מקרית, לא צפויה ולא ניתנת לתכנון. לך תדע מדוע אדם כלשהו לומד
נושא כלשהו בהתלהבות וביעילות בזמן ובמקום כלשהם (אותו נושא
לא דיבר אליו בכלל בזמן ובמקום אחרים); מדוע נופלים לו אסימונים
דווקא בנסיבות מסוימות; מדוע הוא שומע פתאום קליקים, מייצר תובנות.
בחשבון אחרון למידה טובה היא תולדה של התאמה חד־פעמית, תלוית