Lakhasly

המקרה של ארגון עובדי אמזון ממחיש את הקונפליקט המעמדי בין המעמד השליט (בעלי ההון וההנהלה של אמזון) לבין המעמד הנשלט (עובדי מחסני אמזון). התיאוריה של מרקס מתארת את החברה הקפיטליסטית כמבוססת על ניצול מעמד הפועלים על ידי הבורגנות, המרוויחה מעבודתם של עובדים. ניתן לנתח את המקרה של אמזון וארגוני העובדים שלה דרך הפריזמה של התיאוריה המרקסיסטית: מטריאליזם דיאלקטי היסטורי על פי מרקס ההיסטוריה היא תהליך דיאלקטי של מאבק בין קבוצות חברתיות על אמצעי הייצור החומריים. אך כולם חולקים את זהות הפרולטריון המנוצל. האינטרסים הסותרים של הקבוצות הללו הם שהניעו את המאבק. במרכז ביקורתו של מרקס על הקפיטליזם עומדת הטענה שהשיטה מבוססת על ניצול מעמד הפועלים (הפרולטריון) על ידי בעלי ההון ואמצעי הייצור (הבורגנות). ניצול זה מתבטא בתלונות עובדים על תנאי עבודה קשים ומעדיפים את הרווחים והתפוקה של החברה על פני הבריאות והבטיחות של עובדיה. והעובדים מוכרים להם את כוח העבודה שלהם רק בתמורה לשכר. אמזון ממחישה את המבנה הזה, במקרה של אמזון מדובר במחסנים, יחסי ייצור בין בעלי האמצעים לעובדים הם יחסי ניצול. ואת הערך העיקרי מנוכס על ידי בעלי הון. ולפי כוח ייצור הוא העובד עצמו באמצעות עבודתו של העובד מופעלים אמצעי הייצור ונוצר ערך. ההפרש בין הערך שנוצר לשכר המשולם מהווה את הרווח של הקפיטליסט. התלונות של עובדי אמזון על תנאי העבודה והשכר נובעות מניצול זה. ולגבי ניכוס ערך עודף זהו ניצול הפרולטריון על ידי הקפיטליזם מושג על ידי ניכוס הערך העודף שנוצר על ידי עבודת הפרולטריון לידי הבורגנות. חלקו את הערך העודף שנוצר על ידי העובדים והמירו לרווחים לבעלי המניות והנהלת החברה. פיטרה עובדים שהתארגנו ודחתה את דרישותיהם. ישנן כמה דוגמאות הממחישות את הניכור הזה: כריסטיאן סמולס, שהוביל את ארגון העובדים, נאלץ לוותר על שאיפתו ולפרנס את ילדיו, זה ביטא את הניכור של סמולס לעצמו. לא היה יכול לממש את עצמו והשיג את חלומותיו האישיים ונאלץ לפרנס את משפחתו בעבודות שאינן עולות בקנה אחד עם שאיפותיו. זה הוכיח את הניכור שלו לאחרים, אי-הודעה על נשאי קורונה" ותלונות על תהליכי עבודה והתרחקות סביבתית, וזה משקף את על ניכור מתהליך העבודה וסביבתה, העובדים חשים לא מכירים את סביבת העבודה שלהם וסביבת העבודה לא מטפלת בהם כדי להגן ביעילות על בריאותם ובטיחותם.

לפי מרקס ואנגלס, המקרה של ארגון עובדי אמזון ממחיש את הקונפליקט המעמדי בין המעמד השליט (בעלי ההון וההנהלה של אמזון) לבין המעמד הנשלט (עובדי מחסני אמזון). התיאוריה של מרקס מתארת את החברה הקפיטליסטית כמבוססת על ניצול מעמד הפועלים על ידי הבורגנות, המרוויחה מעבודתם של עובדים. ניתן לנתח את המקרה של אמזון וארגוני העובדים שלה דרך הפריזמה של התיאוריה המרקסיסטית: מטריאליזם דיאלקטי היסטורי על פי מרקס ההיסטוריה היא תהליך דיאלקטי של מאבק בין קבוצות חברתיות על אמצעי הייצור החומריים. במקרה של אמזון, המאבק הוא בין ההנהלה והבעלים (הבורגנות) לבין עובדי המחסנים והמשלוחים (הפרולטריון). עובדים מאורגנים מגיעים ממעמדות חברתיים, פוליטיים, אתניים ומגדריים שונים, אך כולם חולקים את זהות הפרולטריון המנוצל. כפי שחזה מרקס, האינטרסים הסותרים של הקבוצות הללו הם שהניעו את המאבק. במרכז ביקורתו של מרקס על הקפיטליזם עומדת הטענה שהשיטה מבוססת על ניצול מעמד הפועלים (הפרולטריון) על ידי בעלי ההון ואמצעי הייצור (הבורגנות). במקרה של אמזון, ניצול זה מתבטא בתלונות עובדים על תנאי עבודה קשים ומעדיפים את הרווחים והתפוקה של החברה על פני הבריאות והבטיחות של עובדיה. ולפי אופן הייצור מרקס טוען שהקפיטליסטי מתואר כמבנה שבו הקפיטליסטים שולטים באמצעי הייצור החומריים, והעובדים מוכרים להם את כוח העבודה שלהם רק בתמורה לשכר. אמזון ממחישה את המבנה הזה, החברה נמצאת בבעלות פרטית ושולטת במחסנים, במשאיות ובטכנולוגיה, בעוד שהעובדים פשוט מועסקים בחברה. לעומת זאת, אמצעי ייצור הם המכונות, המבנים, החומרים והטכניקות המשמשות בתהליך הייצור. במקרה של אמזון מדובר במחסנים, רכבי משלוח ועוד. כל הציוד שבבעלות אמזון משמש לביצוע פעילויות מסחר אלקטרוני. בנוסף לזה, יחסי ייצור בין בעלי האמצעים לעובדים הם יחסי ניצול. העובדים אמנם יוצרים ערך לחברה, אבל הם מקבלים רק חלק קטן משכרם, ואת הערך העיקרי מנוכס על ידי בעלי הון. זה קורה גם באמזון, לפי תלונות עובדים. ולפי כוח ייצור הוא העובד עצמו באמצעות עבודתו של העובד מופעלים אמצעי הייצור ונוצר ערך. במקרה של אמזון, עובדי מחסנים ונהגי משלוח הם כוח עבודה החיוני בהפעלת המודל העסקי. בנוסף, לפי הניצול העובדים מנוצלים כי הם לא מקבלים תשואה שווה עבור הערך שהם יוצרים בעבודתם. ההפרש בין הערך שנוצר לשכר המשולם מהווה את הרווח של הקפיטליסט. התלונות של עובדי אמזון על תנאי העבודה והשכר נובעות מניצול זה. עקב ניצול יצאו העובדים לדרוש תנאי עבודה טובים יותר. ולגבי ניכוס ערך עודף זהו ניצול הפרולטריון על ידי הקפיטליזם מושג על ידי ניכוס הערך העודף שנוצר על ידי עבודת הפרולטריון לידי הבורגנות. במקרה של אמזון, ניתן לראות זאת בעלייה של 40% בהכנסות החברה כתוצאה מעובדים שעבדו במהלך המגיפה. חלקו את הערך העודף שנוצר על ידי העובדים והמירו לרווחים לבעלי המניות והנהלת החברה. ניצול הפרולטריון מוביל לניכור זהו תפיסת הפועל כסחורה ולא כאדם, לפי מרקס עובדים בחברות קפיטליסטיות חווים ניכור -מנוכרים לעצמם, לתוצר של עבודתם, לתהליך העבודה עצמו ולאנשים אחרים. הסיבה לכך היא שהם כפופים לאמצעי הייצור שאין להם שליטה עליהם . הניכור הזה בא לידי ביטוי באמזון, שם התנגדה הנהלת החברה להקמת מועצות עובדים, פיטרה עובדים שהתארגנו ודחתה את דרישותיהם. ישנן כמה דוגמאות הממחישות את הניכור הזה: כריסטיאן סמולס, שהוביל את ארגון העובדים, נאלץ לוותר על שאיפתו ולפרנס את ילדיו, זה ביטא את הניכור של סמולס לעצמו. לא היה יכול לממש את עצמו והשיג את חלומותיו האישיים ונאלץ לפרנס את משפחתו בעבודות שאינן עולות בקנה אחד עם שאיפותיו. ההנהלה כינתה אותו "לא חכם" ו"לא רהוט" וניסתה להפוך אותו לקולו של האיגוד כולו. זה הוכיח את הניכור שלו לאחרים, ראתה ההנהלה סמולס כאובייקט שצריך להשפיל ולתייג אותו בצורה שלילית, במקום להתייחס אליו כאל בן אדם עם שוויון זכויות. בנוסף לזה, העובדים נפגעו מ"מחדלים וכשלים בחיטוי המתקנים...אי-הודעה על נשאי קורונה" ותלונות על תהליכי עבודה והתרחקות סביבתית, וזה משקף את על ניכור מתהליך העבודה וסביבתה, העובדים חשים לא מכירים את סביבת העבודה שלהם וסביבת העבודה לא מטפלת בהם כדי להגן ביעילות על בריאותם ובטיחותם.